מס תשומות - מס למעסיקים מהו ההבדל? מה זה מס תשומות?
מס תשומות הוא מס ערך מוסף (מע"מ) ששילם עוסק מורשה בעת רכישת שירותים או מוצרים לצרכים עסקיים, לרבות ייבוא נכסים.
מאחר שאת המע"מ שגובה העוסק מלקוחותיו הוא נדרש להעביר לרשויות המס, הוא רשאי להתקזז עם הרשויות על המע"מ שכבר שילם. כלומר, עוסק מורשה רשאי לנכות מס תשומות (מע"מ ששילם על רכישות עסקיות) מתוך תשלומי המע"מ שהוא נדרש לשלם (המע"מ שגבה מלקוחותיו), ובכך לשלם פחות ולעיתים אף לקבל החזר מס.
ניתן לבצע קיזוז מס תשומות רק בגין הוצאות לצרכי העסק ושימושו, שהוצאו במסגרת עסקה החייבת במס ושניתנה כנגדה חשבונית מס כדין. הוצאה שניתן לנכות ממנה מס תשומות נקראת גם הוצאה מוכרת לעניין מע"מ, שכן המע"מ בה מוכר לניכוי. קיזוז או ניכוי מס תשומות מתבצע במסגרת הדו"ח התקופתי שמגיש העוסק לרשות המיסים, וזאת כנגד הגשת חשבוניות מס מקוריות שהוצאו על שמו של העוסק (על ידי הספק או נותן השירות) בגין כל הוצאה.
מס מעסיקים
מס שהוטל על מעסיקים, בהתאם לחוק מס מעסיקים. זהו מס יחסי, המחושב לפי השכר שמשלם המעסיק. מס מעסיקים הונהג בשנת 1975 כמס זמני הנחוץ לאיזון התקציב עד להנהגתו של מס ערך מוסף. שנה לאחר מכן הוחל בגביית מס ערך מוסף, אך צעד זה לא הביא לביטול מס מעסיקים. במהלך השנים חלו שינויים בשיעורי המס ובאוכלוסייה עליה הוא חל.
החיוב במס מעסיקים חל על רוב רכיבי השכר החייבים במס הכנסה, לרבות הטבות בשווה כסף. פטורים ממס מעסיקים רכיבי השכר הבאים:
- תשלומים שאינם בגדר הכנסת עבודה, כגון אש"ל שבגבולות התקרה לפטור ממס;
- החזקת טלפון;
- החזקת רכב;
- שווי שימוש ברכב צמוד;
- שווי הנחה מריבית;
- פיצויי פרישה (לרבות החלק החייב במס הכנסה);
- תשלומי פנסיה;
- תגמולי מילואים מהמוסד לביטוח-לאומי.