פקדונות

הבנקים מציעים סוגים שונים של פיקדונות, במטרה לענות על הצרכים המשתנים של כל לקוח ולקוח. ניתן למצוא, בין היתר, את סוגי הפיקדונות הבאים:

• פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן –  בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, הקרן והריבית השוטפת צוברות את עליית המדד, הן ישולמו למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה. תקנות עידוד החיסכון שמתייחסות לתוכניות חיסכון צמודות למדד קבעו לצורך חישוב התשואה והרווח מדד רצפה, כלומר מדד שלא יכול להיות נמוך ממנו. מדד הרצפה מבטיח שלא תהיה תשואה שלילית – אם המדד החדש בתום תקופת החיסכון יירד לעומת מדד הבסיס (המדד ביום ההפקדה), יקבל החוסך את הסכום שהפקיד ללא הצמדה. כלומר, הוא מוגן בהתאם למדד הבסיס, לא יכול להיות מדד נמוך יותר לצורך החישוב. התקנה הזו שמגיעה מעולם החסכונות מופנמת, באופן חלקי, גם בעולם הפיקדונות. בחלק מהפיקדונות הצמודים למדד שהבנקים מציעים יש הבטחה למדד רצפה, אבל לא בכולם. יש פיקדונות שבהם אם המדד בתום תקופה החדש ירד לעומת מדד הבסיס, המשקיע יפסיד. לכן, מומלץ  עוד לפני הפקדת הכספים בפיקדון הצמוד למדד לבדוק מהו מנגנון ההצמדה המדויק שנקבע בתנאים.
• פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם) – פיקדונות שמתנהלים אמנם בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב לשער הדולר. פיקדון זה נושא מעבר להצמדה למטבע, גם ריבית נקובה. גם בהקשר לפיקדון צמוד מט"ח יש לבדוק אם קיים שער רצפה, ומעבר לכך להבין את מנגנון ההצמדה, כלומר לאיזה שער חליפין יש להתייחס. מקובל שזה השער היציג, אבל יש פיקדונות שבסיס הצמדה שלהם הוא שער ההמחאות וההעברות.
• פיקדון במטבע חוץ – פיקדון שהמתנהל במט"ח. פיקדון זה נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית על הפיקדון רק מעבר לסכום מסוים שהם קובעים. שיעור הריבית בפיקדון זה תלוי בריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון ליבור דולרי, ליבור אירו.

• פיקדון לא צמוד – פיקדון בשקלים שאינו צמוד למדד, ולא רק למדד המחירים לצרכן; הוא גם לא צמוד לשער של מטבע חליפין. הפיקדון מניב ריבית שקשורה ותלויה בריבית הפריים.

• פיקדון מובנה: פיקדון המשלב קרן השקעה מובטחת עם פוטנציאל לתשואות גבוהות יחסית הצמודות למדדים פיננסיים בשוק ההון